איך מתמודדים עם פגיעה מצד המשטרה?

Spread the love

במהלך ההתנתקות מגוש קטיף, אחת התקופות הקשות ביותר שידעה מדינת ישראל, בחר תת ניצב ניסו שחם, בגישה "מעניינת" ל"בריף" שנתן לפקודיו לפני תחילת ההתכנסות המתוכננת של המפגינים נגד ההתנתקות בכפר מימון: "זינזנות, שיהיו מעצרים, כפרה, אני רוצה מעצרים…תפעיל מכת"ז, חרא עליהם, שישרפו, אל תעשה חשבון, תפעיל מכת"ז, תגיד דיברתי עם ניסו, ניסו נתן לי אישור מראש…ותפעיל אלות, ותיתן להם מכות בפלג גוף תחתון קודם כל זה לפרוטוקול. ותיכנס פנימה בסדר?…מלא עצורים כולל שימוש בכוח, באמצעים, לא אלפ"ה, אלות, אלות, פלג גוף תחתון אם צריך. אני לא איזה זונה שפותחת את הרגליים שמחכה שיבואו אלי ככה. אני יש לי תשלום עבור זה שאני פותח את הרגליים. אמרתי לו יש לי תשלום בשביל לפתוח את הרגליים. אתה חושב שאני בלי כסף פותח את הרגליים? לא פותח את הרגליים. אני אזיין את האמ-אמא שלהם".

בהפגנה אחרת באותה שנה, הוגשו כתבי אישום כנגד שלושה שוטרים בגין אלימות משטרתית שהתבטאה באופן הבא: החדרת אצבעות אל נחיריו של נ', משיכת ראשו לאחור והשכבתו על הקרקע בידיי שניים מהם. לאחר שנ' נעצר, עקב התנהגותו בהפגנה, הוא הובא לאחד החדרים, נאזק, והוכה על ידי שוטרים אחרים בתחנה. בעודו ישוב על השולחן, ניגש אליו השוטר השלישי, וכלשון כתב האישום, "חבט בו בפניו ובבטנו", תוך שהוא אומר לו "אנחנו עוד נכניע אתכם". כשענה לו זה האחרון כי הוא "יגיע למח"ש", סטר השוטר על פניו, הלם באגרופיו על בטנו, נגח בראשו ובדרך החוצה מחדר החקירות – דפק את ראשו בקיר.

גם פ', קטין, בן 16.5 שנים – הרגיש את "נחת זרועה" של הרשות המבצעת. האירוע התחיל בתלונה על הקמת רעש במרכז מסחרי באחת הערים בדרום הארץ, בו שהו פ' וחבריו. השוטר שהגיע למקום ניסה לעכב את אחד מחבריו של פ'. פ' ביקש למנוע זאת, וחצץ בין השוטר לבין חברו. בתגובה, תפס השוטר את פ' והפיל אותו אל הרצפה תוך שהוא מכה אותו כשהוא על הרקע. בניידת, אחרי שפ' נעצר, השוטר המשיך להכות אותו. שיאו של המקרה אירע בתחנת המשטרה, כאשר שם, לאחר שפ' איבד את שליטתו וקילל את השוטר, בחר זה האחרון לסטור בפניו ובראשו ולסיום – השליך לעברו כוס קפה מלאה.

אלה הם רק שלושה מקרים מתוך מאות שקורים מדי שנה. במקרים האלה, הטיפול הניח את הדעת והגיע לכדי כתבי אישום והפסקת עבודתם של השוטרים הפוגעים. במקרה של ניסו שחם, לאחר שלקח אחריות מלאה על דבריו והביע חרטה מלאה על השמעתם, החליטו מפקדיו לבטל את שילובו בתפקיד כלשהו במפקדת ההתנתקות והוא חדל מכל פעילות במסגרת אותו מבצע.

במקביל לכך, עניינו הועבר למחלקת המשמעת במטה הארצי, שם הוחלט להעמידו לדין משמעתי בהאשמות של נקיטת לשון גסה והתנהגות שאינה הולמת שוטר, ואשר יש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה. תוך ימים ספורים התקיים משפט משמעתי לתנ"צ שחם בפני מפכ"ל המשטרה, ולאחר שהודה בהאשמות שיוחסו לו, נגזר עליו עונש של נזיפה חמורה וקנס בשיעור של 6 ימי עבודה.

במקרה של נ', הועברו השוטרים לתפקידים פקידותיים, חלקם הושעו ולימים, כאמור, הוגשו כנגדם כתבי אישום שהובילו להפסקת עבודתם לאלתר. השוטר שהכה את פ', הקטין, הורשע ועזב את שורות המשטרה אף הוא.

11 אלף תלונות בשנתיים.

בחודש מרץ 2014 פנה מרכז "עדאלה", שהינו מרכז משפטי לזכויות מיעוטים, אל משרד המשפטים וביקש לקבל מידע אודות מספר התלונות שהוגשו נגד שוטרים בין השנים 2011-2013, מספר התיקים אשר נסגרו, ומספר התיקים שבהם הוחלט על הגשת כתב אישום פלילי או משמעתי.

ממידע שהתקבל בראשית מאי 2014, עולה כי בין השנים 2011-2013 הוגשו 11,282 תלונות למח"ש. מספר זה בפני עצמו מוכיח כי אלימות של שוטרים כלפי מפגינים הינה שכיחה למדי.

יש להניח כי רבים מאוד מאלה שנחשפו לאלימות ויחס בלתי הולם מצד שוטרים כלל לא הגישו תלונות מסיבות שונות. אך יחד עם זאת, עולה תמונה עגומה ביותר באשר למספר התיקים שנסגרו ללא חקירה:

ביותר מ- 93% מהתלונות שהוגשו ע"י אזרחים מח"ש החליטה שלא לחקור כלל את התלונות או לסגור את התיק!

יותר מ- 72% מהתיקים נסגרו בטרם חקירה בעילות שונות החורגות מעילות סגירת תיקים המנויות בחוק סדר הדין הפלילי המאפשר סגירת תיק בשלושה מקרים: חוסר עניין לציבור, העדר אשמה וחוסר ראיות. ברבים מהמקרים נסגרים התיקים מעילות שאינן מנויות בחוק כגון: עבריין לא נודע, העדר עבירה או חוסר סמכות.
כ- 21% מהתיקים נסגרו לאחר חקירה כאשר כ- 50% מהם מסיבה של חוסר ראיות
בכ- 2.7% מהתיקים בלבד (306 תיקים) הובאו השוטרים המעורבים לדין פלילי ורק
בכ- 3.3% (373 תיקים) הובאו השוטרים המעורבים לדין משמעתי.

מה עושים?
יחסי הכוחות בין האזרח לשוטר אינם שווים מבראשית. יתרונות וחסרונות לעובדה זו קיימים לכאן או לכאן. לא אחת נשמעה ההשוואה לשוטרים האמריקאים, המטילים אימתם על אזרחי ארה"ב עוד מהרגע שבו מופעלות הסירנות, אבל אנחנו בישראל. לישראלי, מטבעו ומעצם הווייתו ישראלי – יש דם חם שזורם בעורקי שני הצדדים.

במקרים המובאים כאן, לא ניתן להתעלם מהשימוש לרעה בכוח השררה של בעלי הסמכות, ולכך פתרונות מעשיים. הגשת תלונה למח"ש הינה רק הצעד הראשון בדרך לדרישת הצדק.
לאחר שהוגשה תלונה כזאת והוחלט לרוב לסגור את התיק ע"פ עילות עמומות שאינן עולות בקנה אחד עם עילות הסגירה על פי חוק – ניתן להגיש ערר. משרד המשפטים הוא הגוף האמון על מח"ש שעה שמח"ש מהווה אחת ממחלקות המשרד. אם גם זה לא הועיל – פרקליט המדינה הוא הכתובת הבאה.

בפן האזרחי, ניתן להגיש תביעה נזיקית בגין נזק שנגרם, פיסי או נפשי, אשר הוכח באישורים רפואיים ומסמכים מגבים מכל סוג שהוא. גם פגיעה ברכוש האזרח על ידי המשטרה אינה עוברת בשלום בבתי המשפט.

לאחרונה פורסם כי בגין נזק שנגרם למכוניתו של עבריין בכיר בעת התקנה ופירוק של מכשירי האזנה – פסק בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים סכום של כמה אלפי שקלים לעלות הנזק ברכב, ומשטרת ישראל נשאה בכל התשלומים.

המקום לתביעה מעין זו היא בית המשפט לתביעות קטנות, שם יוכל הנפגע לקבל פיצוי בגין נזק מוכח בתקרת סכום של כ-33 אלף שקלים.

אל יאוש. הדרך לקבלת פיצוי בגין נזק שנגרם לכם הינה ארוכה ומסורבלת לעתים, מצריכה סבלנות של פיל וקור רוח של איש הברזל ואולם, המענה קיים ועומד לכל דורש ועל הנפגעים לעמוד על שלהם ולדרוש את עשיית הצדק.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שם *
אימייל *
אתר